טבעות אירוסין
הענקת טבעת אירוסין לבחורה אהובה היא מסורת עתיקת יומין, שעברה גילגולים רבים במשך הדורות. אז איך התחיל מנהג נפוץ זה? כבר בתקופה הקלאסית נהגו בחורים להעניק טבעות אירוסין לבחירת ליבם, על מנת לציין את אהבתם ומחוייבותם אליה. באותה תקופה האמינו כי יש עורק המקשר ישירות בין הלב לקמיצת יד שמאל (עורק האהבה, או בלטינית - VENA AMORIS), ולכן נהוג היה לענוד את הטבעת על הקמיצה. למעשה, כך מקובל גם כיום.
בימי הביניים, קבע האפיפיור חוק שחייב תקופת המתנה של מספר חודשים בין הצעת הנישואין, כלומר האירוסין, לבין החתונה עצמה. טבעת האירוסין שניתנה לבחורה סימלה את מחוייבות הגבר אליה עוד בטרם נישא הזוג.
במשך הרבה שנים, רק העשירים ביותר יכלו להרשות לעצמם לרכוש טבעות אירוסין המשובצות באבנים יקרות (אבני חן או יהלומים). שאר האוכלוסיה השתמשה בטבעת חישוק פשוטה. מאוחר יותר, טבעת משובצת אבנים הפכה לפופולרית בקרב חלק גדול יותר מהאוכלוסיה, והפכה לפריט סמלי בטקס האירוסין. לעיתים נהגו לשבץ בטבעת אבני חן בעלות משמעות אישית, כמו למשל "אבני החודשים" (לכל חודש בשנה יש אבן חן מייצגת).
בימינו הטבעת הנפוצה ביותר הינה טבעת סוליטר משובצת יהלום. היהלום הוא אולי האבן המסתורית והסמלית ביותר מבין כל אבני החן. כיון שהוא החומר הקשה ביותר בטבע, הוא מסמל את עוצמת הקשר שבין בני הזוג. בשנות הארבעים של המאה הקודמת התפרסם על ידי חברת DE BEERS הסלוגן המפורסם A DIAMOND IS FOREVER, ובכך הפך היהלום לאבן הנחשקת והמקובלת ביותר לציון האירוסין. לצד יופיו של יהלום, הוא ניחן במסתוריות, קסם ויופי חסר תקדים. הוא מסמל תשוקה, הצלחה וכן הבטחת נצחיות. הסיפורים והאגדות, המסורות והאמונות סביב היהלום וטבעת האירוסין רבים ומרתקים... מה שעובר כחוט השני בין כל אלה הוא כנראה היופי הטהור שמסמל את תחילתה של דרך משותפת עבור בני זוג.
לכל המאמרים בקטגוריה